החלטה בתיק ע"א 1247/05

מונחות לפני שתי בקשות:

בש"א 6506/05 - בקשת לסילוק הערעור על הסף (ולחילופין בקשה להארכת מועד להגשת תגובות לבקשות שונות שהגישה המשיבה) (להלן:- " בקשת הסילוק").

בש"א 7712/05 - בקשה שהגישה המשיבה למתן פסק דין בערעור במעמד צד אחד.

1.                    רקע

(א)                המבקשים הם בעליה של חנות בקומת מרתף ברחוב ביאליק 3 ברמת גן (גוש 6127 חלקה 931/3) (להלן:- " החנות"). המבקשים הגישו נגד המשיבות תביעה לבית משפט השלום בתל אביב בגין נזקים שנגרמו לחנות כתוצאה מרטיבות.

(ב)                 בישיבת יום 15.12.03 התקיים דיון בבית משפט קמא, וניתנה החלטה שלפיה נגד כל בעל דין שלא יגיש כתב הגנה תוך 30 יום מיום הישיבה - יהיו המבקשים זכאים ליטול פסק דין, ונקבע מועד להמשך. בישיבת יום 29.2.04 ניתן פסק-דין בהעדר התייצבות ובהעדר כתב הגנה נגד המשיבה (להלן:- " נציגות הבית") ונגד המשיבה הפורמאלית 1 (להלן:- " נציגות בעלי העסקים"), ניתן נגדן פסק דין על מלוא סכום התביעה (להלן:- " פסק הדין"). ביום 3.6.04 נחתמה פסיקתה.

(ג)                  ביום 6.10.04 הגישה נציגות בעלי העסקים בקשה לביטול פסק הדין, ובמסגרת השלמת טיעון בבקשה הודיע בא-כוחה שהבקשה מתייחסת גם לנציגות הבית. ביום 19.12.04 דחה בית משפט קמא את הבקשה, ופסק הדין נותר על כנו.

(ד)                 ביום 1.2.05 הגישה נציגות הבית ערעור על פסק הדין.

(ה)                ביום 10.3.05 הגישו המבקשים את בקשת הסילוק, וביום 24.3.05 הגישה נציגות הבית את בקשתה למתן פסק דין במעמד צד אחד.

2.                    טענות המבקשים בבקשת הסילוק

בבקשת הסילוק טוענים המבקשים שתי טענות:

הראשונה - הערעור הוגש על החלטתו של בית משפט קמא מיום 19.12.04. החלטה זו היא החלטה אחרת, וככזו היה על המשיבה להגיש בקשת רשות לערער ולא ערעור בזכות;

השניה - הערעור הוגש בחלוף 40 יום מהמועד שההחלטה נושא הערעור הומצאה למשיבה, כך שהוא הוגש באיחור.

3.                    טענות המשיבה

המשיבה טוענת, שטענת המבקשים כי הוגש ערעור במקום בקשת רשות לערער היא טענת סרק טורדנית וקנטרנית, שכן הערעור הוגש גם על פסק הדין. המשיבה נסמכת על תקנה 398א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן:- " התקנות"), וטוענת שהודעת הערעור התייחסה לפסק הדין מיום 29.2.04, שהמועד להגיש עליו ערעור הוא 45 יום ממועד מתן החלטה ב"בקשה הראשונה" כלשון תקנה 398א לתקנות.

4.                    דיון והכרעה

דין בקשת הסילוק להתקבל.

(א)                עיון בהודעת הערעור מעלה שהמשיבה ערערה הן על פסק הדין מיום 29.2.04, הן על הפסיקתה מיום 3.6.04, הן על ההחלטה שדחתה את בקשתה לביטול פסק הדין, מיום 19.12.04.

(ב)                 הערעור על הפסיקתה ועל פסק הדין הוגש באיחור. המשיבה סומכת על תקנה 398א לתקנות, הקובעת: